בחירת מוסד לימודים להכשרת מדריכי פילאטיס היא משימה לא פשוטה ולעתים מבלבלת. מדובר בהחלטה משמעותית שתשפיע לא רק על המסלול המקצועי שלכם, אלא גם על הידע, הכלים וההשראה שתביאו איתכם כמדריכים לעתיד.
מקצוע הפילאטיס אינו נמצא תחת פיקוח של המשרדים הממשלתיים, ולכן יש פערים משמעותיים בין בתי הספר השונים הן מבחינת התוכן המקצועי והיקף הלימודים, והן מבחינת המחירים, הנובעים מכך.
לאור המגוון הרחב והשוני בין מרכזי ההכשרה, כמדריך לעתיד עליך לבצע עבודת עומק, שכן להיות מדריך פילאטיס כרוך באחריות רבה לבריאותם הפיזית של אחרים.
להלן כמה נקודות לפי סדר חשיבותן שנמליץ לבדוק:
ניהול מקצועי:
מאחר ומדובר במקצוע המוגדר כתומך בריאות, חשוב להבין מי המנהל המקצועי של הקורס. האם לאדם שהכין את חומרי הלימוד יש מספיק שנות ניסיון בתחום? מהי ההכשרה המקצועית של המנהל המקצועי ומהי ההכשרה והניסיון של הצוות המקצועי? הציפייה היא שהמנהל המקצועי יהיה בעל הכשרה בתחום הבריאות, כמו פיזיותרפיסט, פיזיולוג של מאמץ, בעל תואר בחינוך גופני ועוד. כמו בכל עסק או מוסד, הכל מתחיל מלמעלה – בניהול.
מערכת שעות מגוונת:
חשוב להבין שמעבר לשעות הלימוד במפגשים (בדרך כלל מפגש פרונטלי שבועי), הלמידה המשמעותית מתבצעת גם בין המפגשים, דרך צפייה במדריכים אחרים, השתתפות פיזית בשיעורים ותרגול עצמי. האם מעבר להכשרה הפורמלית, מדובר במרכז שמספק מערכת שעות מגוונת ומספקת לאורך כל ימות השבוע? האם המקום מתהדר בצוות גדול ומנוסה שממנו תוכל/י ללמוד? לא פעם סטודנטים בבתי ספר שונים מחפשים שיעורי צפייה והשתתפות בשיעורים משום שבית הספר שלהם לא מספק להם את האפשרות הזו. חשוב להבין שמדובר בצורך בסיסי והכרחי, ויש לצפות שבית הספר יספק מגוון שיעורים לצפייה, השתתפות ותרגול, ואולי אף ינהל סניפים שונים עם מגוון רחב של מכשירים כדי לאפשר לסטודנטים בחירה מגוונת.
חיבור למקום ולשיטה:
כמו בכל דבר, הכל אישי, ואין כמו חיבור אינטואיטיבי למקום. כפי שלא בוחרים חתן מבלי לצאת לדייט ולפגוש אותו פנים מול פנים, כך גם לא בוחרים מרכז הכשרה מבלי להגיע אליו פיזית ולהתרשם באופן אישי. נמליץ שבטרם תבחר/י מרכז הכשרה, תגיע/י לשיעור בסטודיו שבו את/ה שוקל/ת ללמוד – שיעור עם אחת המורות בצוות, או אפילו עם מדריך אחר בצוות שהוא בוגר הקורס עצמו. כך תוכל/י להרגיש את המקום, לראות את הציוד ואיכותו, ולהתנסות בשיטה ובאווירה של המקום.
מגוון ומספר המכשירים:
שיטת הפילאטיס היא שיטה אחת, אותה המציא ג'ו פילאטיס, והיא מורכבת משני תחומים: פילאטיס מזרן ופילאטיס מכשירים. המזרן הוא הבסיס להכל, והוא למעשה מכשיר בפני עצמו. יש הגיון בלימוד של הכל יחד, שכן התרגילים חוזרים על עצמם ובונים זה את זה על המכשירים השונים ועל המזרן. מבחינת המכשירים, חשוב לבחור במרכז שמציע הכשרה מלאה על כל המכשירים הגדולים הקיימים בשוק, ולא הכשרה חלקית. המכשירים שצריכים להיות בכל מרכז הכשרה הם: רפורמר (מיטת הפילאטיס), כסא, וול יוניט/טאוור וקאדילק. כדאי לשאול אם המכשירים קיימים, וכמובן כמה מכשירים יש מכל סוג. חשוב שעל כל מכשיר יהיה יחס של עד 2 תלמידות למכשיר. לדוגמה, בקורס של 14 תלמידות, חייב להיות לפחות 7 כסאות, וול יוניט/טאוור ורפורמרים. מומלץ לשאול ולבדוק את המידע הזה כשאתן מגיעות למקום.
תוכן מקצועי והיקף הלימודים:
לימודי פילאטיס איכותיים חייבים לכלול בסיס מדעי מוצק, עם דגש על לימודי אנטומיה ופיזיולוגיה. לצערי לא כל המקומות מקפידים על כך, ולכן חשוב לוודא שהמוסד שבו אתם בוחרים דורש את הידע הבסיסי הזה.
קורס מקצועי ומעמיק אמור להימשך כ-6 חודשים, ולהציע כ-140 שעות לימוד פרונטליות לצד לפחות 150 שעות סטאז'. אל תתפשרו על מסלולים מקוצרים או היברידיים – השקעה בהכשרה יסודית תבטיח את איכות הלימודים שלכם.
השמה לאחר הלימודים:
עבור רבים, המטרה בסיום הקורס היא להתפרנס ממקצוע שהוא גם שליחות. מומלץ לבדוק האם המרכז שבו אתם לומדים מעניק לבוגרים מצטיינים אפשרות להשתלב בעבודה אצלו. בנוסף, כדאי לברר אם בוגרי תוכנית ההכשרה של המרכז אכן משתלבים בו כעובדים בפועל – זהו מדד חשוב לאיכות הקורס ולמחויבות של המרכז להצלחת תלמידיו.
מומלץ לבדוק האם המרכז מציע תמיכה לבוגריו במציאת עבודה לאחר סיום הלימודים. מרכזים מקצועיים ורציניים שומרים לרוב על קשרים עם בעלי סטודיואים ברחבי הארץ ומסייעים לבוגרים להשתלב בשוק העבודה. קשרים כאלה יכולים להיות יתרון משמעותי בבחירת מרכז ההכשרה שלכם.
